קניתם קרן מחקה מדד? היא לא מחקה אותו בדיוק, והפער יוצא מהכיס שלכם

בקצרה: קרן מחקה שואפת להשיג את תשואת המדד, אבל לא מתחייבת לכך. דמי ניהול, עמלות קנייה ומכירה ופער עקיבה מורידים ממנה כל שנה. לפני שקונים, משווים את התשואה של הקרן מול המדד עצמו לאורך כמה שנים.

רוב המשקיעים מתייחסים לקרן מחקה כמו לעותק מדויק של המדד. S&P 500 עלה, הקרן עלתה באותו אחוז. זה ההיגיון.

קראו גם: קרן השתלמות מול קופת גמל להשקעה: איפה כדאי לשים את הכסף · קרן חירום של שישה חודשי שכר היא בזבוז כסף · לא בחרתם מסלול ל"חיסכון לכל ילד"? המדינה בחרה בשבילכם, וזה לא לטובתכם

בפועל, תקנון הקרן אומר משהו אחר. הקרן "שואפת לעשות את מיטב המאמצים" להשיג את תשואת המדד, ולא יותר מזה. ההפרש בין שני המספרים מקבל שם רשמי: פער עקיבה. ואת הפער הזה אתם משלמים.

מאיפה מגיע הפער

מנהל קרן מחקה לא תמיד קונה את כל המניות במדד במשקל המדויק שלהן. בנכסים הכבדים הוא נצמד למשקולות, אבל בנכסים הקטנים הוא רשאי לשנות אותן כדי לחסוך עלויות. התוצאה קטנה ברוב השנים, אבל היא קיימת.

מעליה יושבות העלויות הגלויות:

• דמי ניהול שנתיים, שנגבים מהנכסים כל שנה מחדש
• עמלת קנייה או מכירה שהבנק או בית ההשקעות גובה בכל פעולה
• פער עקיבה שנובע מהדרך שבה המנהל משכפל את המדד
• מחיר אחיד שנקבע פעם ביום, כך שאי אפשר לבחור את השער שבו נכנסים

כל אחד מהם נראה זניח בנפרד. ביחד, לאורך עשרים שנה, הם מצטברים לסכום שמורגש. העיקרון זהה למה שקורה כשחצי אחוז בדמי ניהול נאכל מתוך חיסכון פנסיוני: הריבית דריבית עובדת גם לטובת המנהל.

קרן נאמנות מחקה מול קרן סל

שני המוצרים עוקבים אחרי מדד, אבל הם לא אותו דבר. ההבדל העיקרי הוא בשאלה איך ומתי אתם קונים ומוכרים.

מאפיין	קרן נאמנות מחקה	קרן סל (תעודת סל)
מסחר	לא נסחרת בבורסה	נסחרת לאורך היום כמו מניה
מחיר	שער אחד בסוף יום המסחר לכל הקונים והמוכרים	משתנה במהלך היום
איפה קונים	דרך בנק או בית השקעות	דרך חשבון מסחר
דיבידנדים בישראל	מושקעים מחדש בקרן (קרן צוברת)	תלוי במוצר

בישראל יש רק קרנות מחקות צוברות. דיבידנד שהמניות במדד מחלקות לא מגיע לחשבון שלכם, הוא חוזר לקרן. למי שחוסך לטווח ארוך זה יתרון, כי הכסף ממשיך לעבוד בלי שתצטרכו להשקיע אותו מחדש בעצמכם.

המלכודת של "אפס דמי ניהול"

אתם בטח נתקלתם בפרסומות של קרנות מחקות בלי דמי ניהול בכלל. זה אמיתי, אבל בדרך כלל זמני.

קרנות חדשות שרוצות לגייס משקיעים מוותרות על דמי ניהול בהתחלה. כשהקרן גדלה, היא מתחילה לגבות. מי שקנה בגלל המספר אפס צריך לבדוק שוב בעוד שנה, ולא להניח שהמצב נשאר.

שוק שגדל מהר

הקרן המחקה הראשונה בישראל התחילה לפעול ב-2008. נכון ל-2019 ניהלו הקרנות המחקות כ-31 מיליארד שקל, ובשנת 2020 הן כבר היוו יותר מ-10% מכלל קרנות הנאמנות בישראל. התחרות הזאת הורידה את דמי הניהול, אבל גם הציפה את השוק בעשרות קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד בדיוק.

כשיש עשר קרנות על S&P 500, ההבדל ביניהן הוא כמעט רק בעלות ובפער העקיבה. שם צריך להסתכל. אותו היגיון חל גם כשאתם בוחרים מסלול מחקה בתוך קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: השם של המדד זהה, העלות לא.

למה בכל זאת שווה להתחיל מוקדם

השקעה פסיבית דורשת אופק ארוך ויכולת לשבת בשקט כשהשוק נופל, כמו בהתרסקות של 2008-2009. מי שנכנס צעיר נותן לזמן לעשות את רוב העבודה, ולכן מי שמפקיד 200 שקל בגיל 25 נמצא בעמדה טובה יותר ממי שמחכה לסכום גדול.

הגדרות, כללי רשות ניירות ערך והבדלים בין סוגי הקרנות מופיעים בערך קרן מחקה בוויקיפדיה.

לפני הקנייה הבאה, פתחו את דף הקרן באתר הבורסה או בית ההשקעות, ושימו זה ליד זה את התשואה שלה בחמש השנים האחרונות ואת תשואת המדד באותה תקופה. אם הפער גדול מדמי הניהול המוצהרים, חפשו קרן אחרת על אותו מדד.